טיפול תזונתי - ילדים ומתבגרים
אנסה לענות של השאלה מתי זו בררנות רגילה ומתי זו קריאה לעזרה?
הילד מסרב לאכול? המתבגרת מדלגת על ארוחות? אתם לא לבד. עשרות הורים פונים מדי חודש עם שאלות על התנהגות אכילה חריגה – ולעיתים מגלים שמאחורי ההתנהגות מסתתרת קריאה לעזרה.
הגישה לטיפול איננה במתן מתכונים והצעות לארוחות אלא גישה רגישה, בגובה העיניים, המשלבת תזונה, רגש ומשפחה.
השמנה או בררנות אכילה אצל ילדים אינה "בעיה" – אלא תסמין. פעמים רבות מדובר בתגובה למצוקה רגשית, צורך בשליטה, או העתק של דפוסים מהבית. העבודה שלנו היא לפרום בעדינות את הקשרים – דרך שפה חדשה, התנהגות, והכוונה רגשית.
הגישה שלי היא תזונה רגשית ־ משפחתית, תוך הכרות עמוקה עם הילד – לא רק מה הוא אוכל, אלא מה הוא מרגיש.
מהם הסימנים שדורשים התייחסות?
ירידה או עלייה חדה במשקל
בררנות קיצונית – הימנעות מקבוצות מזון שלמות
דילוג על ארוחות או אכילה בסתר
אמירות כמו “אני שמן”, “אני לא אוכל את זה, זה מגעיל”
פחד מהתנסות בטעמים חדשים
בושה, הסתגרות סביב אוכל
משחק טיפולי לתחילת הדרך: “טררם בצלחת”
מה עושים כשהילד לא יודע להסביר אם הוא רעב, או סתם רוצה מתוק?
איך הופכים ארוחת ערב ממשימה מתישה – לשיחה משמעותית?
הפלייסמט “טררם בצלחת” הוא משחק טיפולי שפותח במיוחד עבור משפחות לילדים עם קושי סביב אוכל. דרך צבעים, דמויות והומור, הילד לומד לזהות רעב ושובע, לדבר על רגשות שמאחורי הרצון לאכול, להתנסות במאכלים חדשים ולהרגיש בטוח ליד שולחן האוכל.
להזמנת הפלייסמט לחצו כאן
שאלות ותשובות נפוצות
למי מיועד הפלייסמט “טררם בצלחת”?
לילדים בגילי 5-12 עם בררנות אכילה, תת-משקל, עודף משקל או קושי בזיהוי תחושות רעב/שובע. הכלי מותאם גם לדיאטנים ורופאי ילדים כמסייע טיפולי במפגש ובבית.
איך “טררם בצלחת” עוזר לשפר הרגלי אכילה?
המשחק מחלק את הצלחת לאזורי מזון צבעוניים, מוסיף מדבקות משימות וחיזוקים חיוביים. כך הילד לומד דרך חוויה לשלב מכל קבוצות המזון ולהקשיב לגוף—בלי מאבקי כוח.
כמה זמן לוקח לראות שיפור?
ברוב המשפחות ניכרת השתתפות גבוהה כבר בשבוע הראשון ושיפור בגיוון המזון תוך 3-4 שבועות, במיוחד כאשר משלבים הנחיות דיאטנית וחשיפה חוזרת למאכלים חדשים.
האם מתאים לטבעונים/לילדים עם אלרגיות?
כן. הפלייסמט גמיש: אפשר לציין במדבקות חלופות צמחיות או מזונות ללא אלרגן (למשל חלב סויה במקום חלב פרה, אגוזים במקום ביצה).
בתי לומדת בפנימייה חרדית, ואינני שולטת בתפריט היומיומי שלה. כיצד אוכל לוודא שהיא מקבלת מספיק ירקות, חלבון וסידן, במיוחד בתקופות עומס לימודי?
יש מספר אפשרויות לטפל בעניין: שיחה עם רכזת-תזונה/טבחית תוך הצגת דגשים (למשל, שילוב ירק חי בכל ארוחה, מוצרי חלב דלי-שומן וקטניות).
תוספת אישית מהבית – קופסאות “טייק-אוויי” קטנות עם אגוזים, חטיף חלבון כשר-מהדרין, או ירקות חתוכים שקל לשמור במקרר פנימייה.
לוח תזכורת בחדר היכול להיות מבוסס על “טררם בצלחת” שמסמן קבוצות מזון; הילדה מסמנת כל יום מה אכלה, ומפתחת אחריות עצמית.
הבן שלי בררן באכילה, ובשולחן שבת הוא כמעט לא נוגע בסלטים ובדגים. איך אפשר לעודד אותו לטעום מאכלים חדשים מבלי להפוך את סעודת השבת לזירת-קרב, ובד-בבד לשמור על אווירה הלכתית מכובדת?
בתוך אווירת השבת חשוב לשמור על נינוחות ולחגוג את האוכל כחוויה משפחתית. נסו:
“טעימה בכפית” לפני הקידוש – להציע לילד לטעום ביס קטן לפני שהאורחים מתיישבים; כך מופחת הלחץ החברתי.
משחק “טעמתי-ברכתי” – הילד בוחר מאכל חדש, מברך בקול, וכל מי שסביבו עונה “אמן”. מחזק תחושת הצלחה ושייכות.
פלייסמט “טררם בצלחת” – מניחים מתכון חדש במיקום מודגש על-גבי המשחק; הילד מסובב חץ, ואם הוא “נחת” על המאכל – כל המשפחה טועמת יחד.
שבח במקום שוחד – לשבח על עצם הניסיון (“כל הכבוד שניסית חתיכת דג!”) ולא להבטיח קינוח כתנאי.
איך מנקים ומשמרים את הפלייסמט?
ניגוב במטלית לחה בלבד
