פרטי קשר
תשובות לשאלות נפוצות
שאלות הן מרכיב חשוב בכל תהליך. להלן חלק מהשאלות שטפלתי בהן במהלך שנות עבודתי, אתם מוזמנים לשאול שאלות נוספות ואעלה אותן כאן באופן אנונימי ובכפוף לאישורכם, כמובן.
התשובה הרשמית והקצרה – אין הבדל. לתפיסתי ומניסיוני אני מתחברת למינוח תזונאית כדי להתרחק מהמילה דיאטה שעלולה לייצר הקשר פחות מיטיב, רחב ומכיל. דיאטה פעמים רבות נתפסת כתפריט מדויק, ספירת קלוריות וחוסר קשבות לגוף. בקיצור סבל. תזונה לתפיסתי זה מונח מאפשר, מותאם לאדם ולא להיפך. בסופו של הדבר המטרה לאכול בריא רוב הזמן. יחד עם זאת חשוב לציין, אין הבחירה במילה תזונאית או דיאטנית מעידה על איכות המטפלת. לא המקצועית ולא הטיפולית. זו החוויה האישית שלי.
ממש לא. הייתי רוצה להתענג על כוס קפה, כוס יין או בירה. אבל איני מסוגלת. חוויה טראומתית שאותה איני זוכרת כיון שהתרחשה בילדות המוקדמת נרשמה בגוף. רק לאחר שנים סיפרו לי עליה. חוויה זו הייתה קשורה לשתייה. מאותו אירוע איני מסוגלת לשתות שתיה אחרת. ולא שלא ניסיתי. למזלי, מים הוא משקה בריא. אז איני נפגעת בריאותית, אבל מחמיצה הנאה משמעותית בחיים. מתוך חוויה כזו, אני יודעת ממקור ראשון מה חווה ילד, או אדם מבוגר שקשה לו להרחיב את התפריט שלו. כמה חשוב שהחוויה סביב האכילה תהיה נעימה וחיובית. עם מה עליו להתמודד, ואף לסייע.
בהמשך לשאלת המים לעיל, אין לי את עונג הקפה. רכשתי לי הרגל אחר – שוקולד, ו.... יוגורט ביו. ארוחת בוקר בריאה, זו ההמלצה. נכון. אבל זה יותר מורכב מכך. ההתנעה של היום דורשת פעמים רבות איזה בוסט. כוס קפה, עוגייה, שוקולד. למעשה, נדירים המקרים שאני מייעצת להפסיק עם זה. לעתים קרובות זה משחרר ומאפשר תזונה מאוזנת יותר בהמשך היום. ולגבי היוגורט – פשוט טעים לי השילוב. וזה גם בריא.
אל דאגה, עונג שבת לא יפגע בבריאות. מכמה וכמה סיבות. גוף ונפש חד הם. וצריך לשמור על הדברים שנותנים לנו כוחות. מעבר לכך, ארוחת שישי אחת בשבוע לא יכולה להזיק. הגוף שלנו מבריא משינוי יחסי לא אבסולוטי.
אכן מתסכל. כיום אנו יודעים שהשליטה שלנו על המשקל פחותה בהרבה מהשליטה על הבריאות. הגוף שלנו מתוכנת לשמור על המשקל, לאגור אנרגיה, לא לאבד משקל. זה מה שאפשר את שרידותנו בתקופות של תנאים קיצוניים של חוסר מזון. למעשה ככל שניסינו לרדת במשקל בעבר, כך יותר יתנגד הגוף בהווה לירידה במשקל. יש מה לעשות, ראשית, לקבל את זה שהגוף שומר עלי, להיות קשוב לו. ללמוד מחדש איך לאכול, ולשכוח את שפת הדיאטה. לאכול יותר בריא כבר משפר משמעותית את הבריאות.
המאבק הזה בין הראש לגוף, מזיק יותר מאשר מועיל. אם נצליח להתייחס למשקל כתוצאה יותר מאשר מטרה, אנחנו מאפשרים תהליך איכותני, מותאם ותפור למידותינו. ומפחיתים את התסכול וההפרעות באכילה שעלול להיגרם מכך. במקרים של עודף משקל משמעותי ניתן לשלב את התהליך ההתנהגותי עם תרופות לירידה במשקל. אך תמיד חשוב ללוות את זה ברכישת הרגלי אכילה, שינה, ותנועה בריאים ומיטיבים לגוף ולנפש.
יש מרפא התנהגותי לנדודי שינה, זהו טיפול קצר מועד ולמעשה הקו הטיפולי הראשון לנדודי שינה. לא משתמשים בו מספיק, פשוט כי לא מספיק מודעים לקיומו, אך הוא מקבל תהודה רבה יותר בשנים האחרונות בבשל יעילותו המוכחת. אין כל פסול בכדורי שינה, אך לעתים יעילותם פוחתת עם הזמן. וכמו כל דבר, אם ניתן לטפל בצורה התנהגותית, מה טוב. את כדורי השינה כדאי לשמור לשעות חירום, או לנצל במצבים מיוחדים.
כל דבר שעושים יותר מקודם, מקדם אותנו. לפעמים אנו נוטים להתייאש מהפער בין ההמלצות לביצוע וזה מרפה את ידינו ואנו מפסיקים. אז נתחיל בהדרגה, בצעדים קטנים (תרתי משמע), נמצא את הכמות התדירות והסוג שהכי מתאימים לנו. שנוכל לשמור לאורך זמן. זאת ועוד, החלק של "התנועה" בטיפול שלי מציג כיצד אנו יכולים לזוז באופנים שאינם נחשבים כפעילות גופנית יזומה. כמו מדרגות במקום מעלית, לנקות את הבית ויש עוד הצעות רבות ומשונות בדף הייעודי (קישור). למעשה הצורך בפעילות גופנית יזומה נובע מהעידן הנייח המודרני. אז אפשר לשלב, או לשנות. מה שמתאים
אנשים מתייחסים פעמים רבות לאהבה כאילו זה משהו ורוד, בנאלי. ורדים ושושנים. מהצד המתקתק של הספקטרום. אבל אהבה זה כוח מניע. כוח של הרצון כדי להגשים את הצורך. ואהבה זה אחד הרגשות שצריך לעבוד חזק כדי להרגיש אותו, בעיקר כלפי עצמנו. אהבה זה הכוח של הטבע למשוך אותנו לעשות מה שצריך. אם אוכל לא היה טעים ולא היינו אוהבים אותו, למה בכלל להתאמץ להשיג מזון? לא היום, אז... כשהוא היה חסר. הצלחתם לשכנע ילד (או את עצמכם) פעם לאכול סלט "כי הוא בריא"? או כי "הוא טעים"? כשאנו רוצים להשיג מטרת על, צריך לבנות את השכבות שמתחת. החיבור לגוף, הקשר העלום הזה שהוא בסיס העבודה על בריאות ואורח חיים בריא, אמור להיבנות למין הינקות. החיבור לאמא, האהבה בלי תנאים שמקבלים ממנה, מלמדת אותנו לאהוב את עצמנו, את כל החלקים שבנו. אלא שפעמים רבות, מסיבות אלה ואחרות, משהו נקטע לאורך הדרך, ואנו לא קשובים לגוף שלנו. אנחנו כועסים עליו שהוא לא עונה על הרצונות שלנו, ונלחמים בו, במקום להיעזר בו. אז כן, לאהוב את עצמנו זה תנאי סף כדי לעלות ולהתקדם בתהליך בר קיימא.
אישית ומקצועית, הגעתי לשני התחומים בנפרד. מתוך התמודדויות שלי עם נושא התזונה, "הדיאטות" בעברי, המוצלחות יותר והפחות. הפרעות השינה שחוויתי למין שנות ילדות מוקדמות משכו אותי לתחום. לתיקון. קודם התזונאית, ואחר כך השינה. שנים רבות היו במקביל עד שנוצרה ההשקה הכה מתבקשת ביניהם. היום משפיע על הלילה, הלילה משפיע על היום. שניהם משפיעים על מאזן האנרגיה הגופני והנפשי של האדם. הטיפול באדם השלם 24/7
לנו המבוגרים, לא פשוט בארבע-חמש השנים האחרונות. אי הוודאות, הדאגות הקיומיות, העצב הנוכח, השגרה שבהעדר שיגרה. אין ספק שפגעו בתפקוד הבסיסי שלנו. הפרעות בשינה כמו נדודי השינה ששיעורן עלה בשל דאגות, חרדות, אזעקות, ועוד. אכילה רגשית, כדרך הזמינה ביותר לוויסות עצמי. ככל שקשה לנו המבוגרים, יש לזכור כי הדור הצעיר, שכמעט ולא מכיר מציאות אחרת, חווה מצוקה גדולה יותר, כי זיכרונות הילדות נוצרים כעת. תפקידנו כמבוגרים לסייע לו לבנות עתיד בריאותי מאוזן יותר. כזה שיתייחס להתמודדויות שלו עם תקופות של סגרים, מסכים, ריחוק חברתי, העדר תנועה, דאגה וגעגועים לקרובי משפחה. לוודא שההשפעה השלילית שעלולה להיגרם על הרגלי התזונה והשינה שלהם לא תהפוך להרגל. זה מאתגר כל הורה, תמיד. על אחת כמה וכמה בתקופה זו.
© 2024 Sarah Itzhaki. All Rights Reserved
המידע באתר זה אינו מהווה המלצה רפואית מכל סוג שהוא. בכל שינוי תזונתי יש להתייעץ עם רופא או דיאטן מוסמך